סקירת פסיקה – משפט העבודה
סקירת פסיקה – משפט העבודה
שכר, שעות נוספות ורישום נוכחות
ע"ע 44757-04-26 מוקד עינת בע"מ נ' רומן מיכוב
בית הדין הארצי לעבודה · לפני השופטת סיגל דוידוב־מוטולה, השופטת חני אופק גנדלר, השופטת רווית צדיק, נציגת ציבור (עובדים) ורדה אדוארדס ונציג ציבור (מעסיקים) אביחי ברנד · ניתן: 17.11.2026
העובדות: העובד עבד שומר בחברת שמירה. בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת הבכירה אירית הרמל) קיבל את תביעתו בחלקה. נקבע שהמעסיקה לא מסרה הודעה על תנאי העסקה ושהעובד התפטר בדין מפוטר. לעניין השעות, בית הדין העדיף את רישומי העובד מזמן אמת, שנשלחו לממונה. המעסיקה ערערה על כל רכיבי פסק הדין. היא טענה גם שהעובד הגיש ראיות ברוסית, ושהתרגום הוצג רק בסיכומים.
השאלה: האם יש להתערב בממצאים העובדתיים, ומה משקלו של תרגום ראיות שהוגש באיחור?
ההכרעה: הערעור נדחה. פסק הדין אושר מטעמיו לפי תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב–1991. ערכאת הערעור מתערבת בממצאי עובדה רק במקרים חריגים. אשר לתרגום, המעסיקה לא הראתה שהגנתה נפגעה או שהתוצאה הייתה משתנה. המעסיקה ניסתה להיבנות מ"הסדר" בין העובד לממונה עליו. בית הדין דחה זאת. המעסיקה הפרה את חובותיה הרישומיות ולא פיקחה על הממונה. לכן אין היא רשאית להיבנות מהערפל שיצרה. נפסקו הוצאות בסך 10,000 ש"ח.
המשמעות המעשית: למעסיקים: הסדר לא פורמלי בין עובד לממונה אינו תחליף לפנקס שעות עבודה כדין. אי־ודאות בשעות תיזקף לחובת המעסיק. לעובדים: רישום עצמי בזמן אמת, שנשלח לממונה, עשוי לגבור על דוחות המעסיק.
סע"ש 29542-02-24 עוזי יונה נ' קובץ פלוס פתרונות דפוס וגרפיקה מתקדמים בע"מ
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב · לפני השופטת הבכירה הדס יהלום ונציגת ציבור (מעסיקים) אורנה לוי · ניתן: 17.11.2026
העובדות: התובע עבד דפס ראשי בבית דפוס כ־13 שנה, עד שהתפטר ב־2023. הוא תבע כ־1.13 מיליון ש"ח, בעיקר גמול שעות נוספות. בשלב מסוים הפסיק מיוזמתו להחתים שעון נוכחות. שאר העובדים החתימו שעון, ושעות נוספות הותנו באישור מראש. התובע קיבל רכיב גלובלי של שעות נוספות. נוסף על כך שולמו לו "שכר דירקטור", "מענק חג" ו"בונוס" חודשי קבוע.
השאלות: האם חלה חזקת סעיף 26ב לחוק הגנת השכר, התשי"ח–1958, על עובד שחדל להחתים שעון? האם הרכיבים הנוספים הם שכר? האם ההתפטרות היא בדין מפוטר?
ההכרעה: התביעה התקבלה באופן חלקי ביותר. בית הדין הסתמך על ע"ע 15071-09-22 קומיי פרוטאין מחזור (1993) בע"מ נ' בוטה, כפי שצוטט בפסק הדין. עובד שגרם בעצמו לחסר הרישומי אינו נהנה מהחזקה. התובע מסר גרסאות סותרות ולא הוכיח מתכונת עבודה. לכן נדחתה תביעת השעות הנוספות. לעומת זאת, "שכר דירקטור", "מענק חג" ו"בונוס" קבוע הוכרו כשכר לכל דבר. נקבע שיש לבחון את מהות התשלום ולא את כינויו. הנתבעת חויבה בכ־42,000 ש"ח: הפרשי הפרשות לפנסיה ולפיצויים והפרשי פדיון חופשה. ההתפטרות לא הוכרה כהתפטרות בדין מפוטר. התובע אישר שביקש מכתב פיטורים לשם דמי אבטלה. ההפרות שעליהן הסתמך התבררו לו רק אחרי ההתפטרות. טענות הקיזוז של המעסיקה נדחו. בשל הפער בין הסכום שנתבע לסכום שנפסק, חויב התובע בהוצאות בסך 20,000 ש"ח.
המשמעות המעשית: למעסיקים: אכיפה עקבית של שעון נוכחות מגנה מפני החזקה, גם אם עובד אחד חדל להחתים. רצוי לתעד בכתב את הדרישה לחזור להחתים. רכיב קבוע שאינו מותנה בתנאי יוכר כשכר לעניין הפרשות. מעסיק שלא ניכה שעות חסר בזמן אמת אינו רשאי לקזז אותן בדיעבד. לעובדים: תביעה מנופחת עלולה להוביל לחיוב בהוצאות, גם כשהיא מתקבלת בחלקה.
ביטוח לאומי – נפגעי עבודה
ב"ל 30107-01-25 לוי די סלוויה נ' המוסד לביטוח לאומי
בית הדין האזורי לעבודה באר שבע · לפני השופטת יעל אנגלברג שהם, נציג ציבור (עובדים) יוסף דיין ונציג ציבור (מעסיקים) חיים גולן גוטין · ניתן: 17.11.2026
העובדות: התובע עבד כ־30 שנה טכנאי אחזקה בחברת החשמל. עבודתו כללה תנועות חוזרות, כלים רוטטים והרמת משקלים. המוסד הכיר בתסמונת התעלה הקרפלית ובשינויים שחיקתיים בכפות הידיים כפגיעות בעבודה. אחר כך פיצל את ההכרה לשתי פגיעות, בשל פער של יותר מ־31 ימים. בית הדין הארצי (בר"ע 5643-10-24) הורה לברר את השאלה בתובענה נפרדת. מומחה בית הדין קבע שהליקויים התפתחו במועדים שונים.
השאלה: האם שני ליקויים מאותה תשתית עובדתית של מיקרוטראומה הם פגיעה אחת או שתי פגיעות?
ההכרעה: התביעה נדחתה. בית הדין יישם את הכלל שאומץ בפסיקת בית הדין הארצי. פער של עד 31 ימים מוביל לפגיעה אחת, ופער גדול יותר מוביל לפגיעות נפרדות. בית הדין הפנה לעב"ל 17464-03-16 פיס ולעב"ל 64734-09-17 מנשה, כפי שצוטטו בפסק הדין. במיקרוטראומה, מועד הפגיעה הוא מועד התגבשות הנזק הממשי. אבחנה מלאה של התסמונת הקרפלית קיימת כבר בפברואר 2018. מועד התחולה של השחיקה הוא 10.4.2018 לכל המוקדם. הפער של כ־50 ימים שולל פגיעה אחת. המומחה אינו כפוף לקביעות הוועדות הרפואיות בשאלה שהופנתה אליו. התובע חויב בהוצאות בסך 5,000 ש"ח, לאחר בקשות הבהרה ובקשה למינוי מומחה נוסף.
המשמעות המעשית: פיצול לשתי פגיעות משפיע על קביעת הנכות ועל הגמלה. לעובדים: כדאי לתעד בזמן אמת את תחילת כל ליקוי. בקשות הבהרה חוזרות למומחה עלולות לגרור הוצאות גם בתחום הביטחון הסוציאלי.
ב"ל 83132-07-25 שנאתי אחמד נ' המוסד לביטוח לאומי (החלטה)
בית הדין האזורי לעבודה חיפה · לפני השופטת סאוסן אלקאסם, נציגת ציבור (עובדים) מינה פינקו ונציגת ציבור (מעסיקים) תמר מלול · ניתנה: 17.11.2026
העובדות: התובע עובד שכיר במכולת שבבעלות אשתו ובניהולה. לטענתו מעד בבור במדרכה בדרכו מביתו למכולת ונפגע בברך. המוסד דחה את התביעה. הוא טען, בין היתר, שהתובע מסר בוועדה רפואית שאינו יוצא מביתו בחושך.
ההכרעה: בית הדין קבע שאירעה תאונה בדרך לעבודה. גרסת התובע הייתה עקבית, ונתמכה בעדויות ובתיעוד הרפואי. גמישות בשעות בעסק משפחתי אינה פוגעת באמינות העדים. ההחמרה שתוארה בוועדה מאוחרת לתאונה, ולכן אינה מפריכה את הגרסה. המוסד יודיע אם הוא חולק על תקופת אי הכושר.
המשמעות המעשית: עובד בעסק של בן זוג יכול להוכיח תאונה בדרך לעבודה. עקביות הגרסה בכל המסמכים היא המפתח.
ב"ל 16385-06-25 עבדאללה אלאסד נ' המוסד לביטוח לאומי
בית הדין האזורי לעבודה באר שבע · לפני השופטת יעל אנגלברג שהם, נציג ציבור (עובדים) יוסף דיין ונציג ציבור (מעסיקים) דוד דיין · ניתן: 17.11.2026
העובדות: מכונאי טען שהחליק על שמן במוסך ונחבל בגב ובצוואר. המעסיק טען שהנפילה בוימה, והוצגו סרטוני אבטחה.
ההכרעה: התביעה נדחתה. סרטון האבטחה סתר את גרסת התובע ואת גרסת עדו. דיווח בזמן אמת בחדר המיון אינו מועיל, כשהוא נשען רק על דברי התובע שגרסתו נמצאה לא מהימנה. התובע חויב בהוצאות בסך 5,000 ש"ח.
המשמעות המעשית: למעסיקים: שמירת צילומי אבטחה מזמן האירוע עשויה להכריע את התיק. לעובדים: תביעה שנדחתה בשל חוסר מהימנות עלולה לגרור הוצאות.
ב"ל 47848-03-26 קובי ליאון נ' המוסד לביטוח לאומי
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב · לפני השופט דורון יפת ונציג ציבור (עובדים) חיים שקד · ניתן: 17.11.2026
העובדות: קבלן עצמאי טען שנפל מגובה שלושה מטרים, כשפרגולה קרסה בבית פרטי. הוא פנה לרופא רק לאחר שבוע ולא הזכיר תאונה.
ההכרעה: התביעה נדחתה. על עצמאי מוטל נטל מוגבר להוכיח את התאונה. התיעוד הרפואי הראשון לא הזכיר חבלה כלל. גרסאות התובע ועדו לא היו קוהרנטיות. לא נפסקו הוצאות.
המשמעות המעשית: עצמאי צריך לדווח לרופא על התאונה כבר בביקור הראשון. הסבר של "מבוכה" לא התקבל.
ביטוח לאומי – ועדות רפואיות
בר"ע 44993-09-26 דני לביא נ' המוסד לביטוח לאומי (החלטה)
בית הדין הארצי לעבודה · לפני השופטת הדס יהלום · ניתנה: 17.11.2026
העובדות: ועדה רפואית לעררים דחתה טענה להחמרה בברך. בית הדין האזורי בבאר שבע החזיר אליה את העניין, כדי שתתייחס לחוות דעת ולבדיקת MRI משנת 2022. הוועדה לא התייחסה לבדיקת MRI משנת 2024. בית הדין האזורי דחה את הערעור השני וחייב את המבקש בהוצאות. הוא מתח ביקורת על כך שהמבקש עמד על דיון לפני שופט, חרף המלצת הרשמת.
השאלה: האם ועדה שהעניין הוחזר אליה חייבת להתייחס למסמכים שלא נזכרו בפסק הדין המחזיר?
ההכרעה: הבקשה נדחתה. הוועדה מחויבת להתייחס רק למסמכים שבפסק הדין המחזיר. היא רשאית להתייחס למסמכים נוספים, אך אין היא חייבת. הוועדה הסבירה עניינית מדוע יישמה את סעיף 48(2)(ז)IV ולא את סעיף 35. המבקש רשאי להגיש תביעה חדשה להחמרת מצב על סמך הבדיקה החדשה. אשר להוצאות, בית הדין ציטט את בר"ע 53405-06-26 שמע: עמידה על הזכות לפסק דין אינה ניצול לרעה של זכות. המוסד התבקש להודיע עד 17.12.2026 אם יסכים לביטול ההוצאות.
המשמעות המעשית: בערעור על ועדה יש לבקש מראש התייחסות לכל המסמכים הרלוונטיים. מסמך רפואי חדש מתאים לתביעת החמרה. מבוטח רשאי לעמוד על דיון לפני שופט, ובית הדין הארצי מסתייג מחיוב בהוצאות בשל כך.
ביטוח בריאות ממלכתי
עב"ר 24117-05-26 סנדרה פורטנוי נ' קופת חולים לאומית
בית הדין הארצי לעבודה · לפני השופט רועי פוליאק, השופט אילן סופר, השופטת קרן כהן, נציג ציבור (עובדים) אביעד מנשה ונציג ציבור (מעסיקים) מגיד אברהמי · ניתן: 17.11.2026
העובדות: יורשת של מטופל תבעה מימון של תרופת קיטרודה, לתקופה שקדמה לפנייה לוועדת החריגים. ועדת החריגים אישרה החזר חלקי. בית הדין האזורי בתל אביב קבע שלא הוכחה פנייה קודמת לקופה.
ההכרעה: הערעור נדחה בעיקרו. נקודת המוצא היא שאין לאשר מימון בדיעבד לתקופה שלפני הפנייה לוועדת החריגים. אפשר לחרוג ממנה רק בנסיבות מיוחדות. בית הדין הבהיר שעניין גילגור (ע"ע 33066-11-12) עסק באופן הבחינה בוועדה ולא בעיתוי הפנייה. בהסכמת הקופה נוספו הפרשי הצמדה לסכומים ששולמו. הקופה תשלם הוצאות בסך 10,000 ש"ח בשתי הערכאות.
המשמעות המעשית: יש לפנות לוועדת החריגים מוקדם ככל האפשר, ולתעד כל פנייה לקופה.
סיום יחסי עבודה – עובדת סיעוד
ע"ע 17031-12-25 ציונה כהן נ' ROA JOVELYN
בית הדין הארצי לעבודה · לפני השופט רועי פוליאק, השופט אילן סופר, השופטת קרן כהן, נציג ציבור (עובדים) אביעד מנשה ונציג ציבור (מעסיקים) מגיד אברהמי · ניתן: 17.11.2026
העובדות: עובדת סיעוד מהפיליפינים התפטרה לפני תום התקופה הקצובה להעסקתה. המעסיקה תבעה פיצוי על נזקיה. היא הסתמכה גם על דברי התודה שכתבה העובדת בהודעת ההתפטרות.
ההכרעה: הערעור נדחה לפי תקנה 108(ב). בית הדין האזורי התרשם שהעובדת מוחלשת, ושסביר שחששה להתעמת עם מעסיקתה. דברי התודה אינם סותרים מסקנה זו. המעסיקה חויבה בהוצאות בסך 6,000 ש"ח, והערובה שהפקידה תועבר לעובדת.
המשמעות המעשית: למעסיקים: תביעה נגד עובד זר בשל התפטרות מוקדמת תיבחן לאור פערי הכוחות. נוסח מנומס של מכתב התפטרות אינו מעיד על היעדר מצוקה.
פסיקה נוספת בקצרה
ס"ע 38500-03-26 כמיס נ' אליבא כפית הזהב בע"מ ואח' (אזורי באר שבע, השופט יעקב אזולאי, החלטה): איטונג בע"מ ביקשה לסלק את התביעה נגדה, בטענה שהמעסיקה היא חברת כוח אדם. בית הדין צירף את חברת כוח האדם, ודחה בשלב זה את הסילוק. נדרש בירור עובדתי של היחסים המשולשים, לרבות העסקה משותפת. (נבו)
ס"ע 71447-02-25 קיבוץ בית הערבה נ' PIYAPHONG THURAPHON (אזורי באר שבע, השופטת אביגיל בורוביץ', החלטה): תצהירו של עובד שלא התייצב לחקירה הוצא מהתיק. עם זאת, הבירור יימשך על יסוד הראיות האחרות שבתיק.
פ"ה 59485-10-24 גמליאלי נ' תגלית מחקרי ים המלח בע"מ (אזורי באר שבע, השופטת רעות אייד בזיני, החלטה): נדחתה בקשה להעיד עד מארצות הברית בהיוועדות חזותית. לא הוכח שהתייצבותו בישראל תקשה עליו מאוד, כנדרש בתקנה 72 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט–2018. חיוניות העדות אינה מספיקה.
סע"ש 43353-06-25 קוברסקי נ' גודה עאמר בע"מ ואח' (אזורי באר שבע, הרשם תומר אלטוס, החלטה): בקשת המעסיקים לגילוי מסמכים רפואיים של העובדת נדחתה בעיקרה. בית הדין העדיף את פרטיותה, משום שהמעסיקים יכולים לחקור את הרופא התעסוקתי. גם בקשה למחוק את כתב ההגנה נדחתה.
סע"ש 49486-11-25 קרני נ' ימה אירועים בע"מ ואח' (אזורי חיפה, השופטת איריס רש): פסק דין בהיעדר הגנה לטובת מנכ"ל לשעבר, בסך כ־218,000 ש"ח. פיצוי על היעדר שימוע שנתבע לפי חודשי שכר הופחת ל־20,000 ש"ח, כי חישוב כזה מנוגד להלכה. התביעה האישית נגד רוכשי החברה נמחקה, משלא פורטה עילה אישית. (נבו)
ב"ל 17007-11-25 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי (אזורי חיפה, השופט טל גולן): ערעור על הפעלה חלקית של תקנה 15 נדחה. שיעור ההפעלה הוא מסקנה רפואית־מקצועית, ובית הדין אינו מתערב בה.
ב"ל 63722-05-26 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי (אזורי חיפה, השופט טל גולן): ועדת אי כושר בוחנת יכולת השתכרות מכל עבודה, ולא חזרה לעבודה הקודמת. היא אינה חייבת להתייחס להמלצת פקיד השיקום.
