ביום 21/12/22 ניתן ע"י בית הדין הארצי לעבודה פסק דין בתיק ע"ע 65798-05-22, techleb mahari נגד לחם ושעשועים בע"מ במסגרת ערעור של העובד על פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (סע"ש 30805-08-18) שבו נדחתה מרבית תביעתו.
בשל חשיבות הקביעות בפסק הדין, מצאנו לנכון להסב את תשובת לבכם לסוגיות שעלו בפסק הדין.
- בתאריך 2/5/22 ניתן ע"י בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק דין בתביעה של עובד זר (נתין אריתראה) אשר טען כי השכר שלפיו חושבו זכויותיו בעת עבודתו, היה נמוך מהשכר שהוא קיבל בפועל. לפיכך, דרש העובד בתביעה לחשב לו את כל זכויותיו על בסיס השכר שקיבל בפועל ואשר כלל רכיבים נוספים כגון, החזר הוצאות נסיעה ודמי הבראה בהתאם לשעות עבודה וגמול גלובלי של שעות נוספות שחושב לפי ימי עבודה בפועל.
- לטענת מעסיקתו של העובד, התשלומים שקיבל העובד, תאמו את ההסכמות בין הצדדים שבאו לידי ביטוי בהודעה על תנאי עבודתו של העובד.
- לטענת המעסיקה היא סיכמה עם העובד כי שכרו "יהיה שכר יסוד שעתי + תוספת שעתית עבור עבודה בשעות נוספות, במנוחה השבועית ובחגים + נסיעות ברמה שעתית + דמי הבראה, וכך שולם שכרו לאורך כל תקופת עבודתו".
- הסיכומים בין הצדדים פורטו בהודעה על תנאי העבודה שבה נקבע כי שכרו של העובד יעמוד על שכר מינימום לשעה וכי "בנוסף לשכר היסוד תשולם לעובד תוספת גלובאלית בעבור עבודה בשבת, בחג ובשעות נוספות בסך של 9 ₪ לשעת עבודה (להלן: התוספת הגלובלית) ובלבד שתוספת זו לא תפחת בסך הכל מן התמורה לה זכאי העובד עבור עבודתו בשעות נוספות, במנוחה השבועית ובחגים".
- בית הדין קבע כי משההסכמות בין הצדדים קיבלו ביטוי בהסכם העבודה ובאו לידי ביטוי בצורה ברורה בתלושי השכר, מתקבלת גרסת המעסיקה, לפיה שכרו של העובד עמד על שכר המינימום, כפי שיעורו מעת לעת, וכי שולמה לו תוספת גלובלית עבור שעות נוספות, כך שאין מדובר ברכיב פיקטיבי או חלק משכר היסוד של העובד ש"פוצל" לחלקים שונים.
- בית הדין ציין כי המעסיקה עדכנה את גובה התשלום בגין החזר הוצאות נסיעה (משקל אחד לשני שקלים לשעה) בחודש בחודש ינואר 2017, לאור השינויים בתעריפי "חופשי חודשי" וזאת על מנת למנוע מצב בו מכפלת מספר ימי העבודה של העובד בגובה החזר הוצאות הנסיעה השעתי תיתן סכום נמוך מגובה "חופשי חודשי" והדבר חיזק את עמדת המעסיקה כי לא מדובר ברכיבית פיקטיביים.
- בית הדין ביצע בדיקה מדגמית של חודשי עבודה על מנת לוודא כי העובד לא קופח בתשלום גמול שעות נוספות והגיע למסקנה כי התשלומים שקיבל עובד בהתאם להסכם עבודה היו יותר גבוהים מהסכומים שהיו משולמים לעובד אם היה מקבל גמול שעות נוספות בהתאם למספר שעות נוספות שעבד בפועל.
- בהתאם לכך, דחה בית הדין האזורי את התביעה של העובד לתשלום נוסף בגין גמול עבודה בשעות נוספות.
- בית הדין גם דחה את בתביעת העובד לקבלת גמול עבודה במנוחה שבועית כי קבע כי אף אם היה העובד מועסק בימי המנוחה השבועית ההסכמית שלו (יום ראשון), דבר שלא הוכח בהליך, דין תביעתו היה דחייה שכן תשלום גמול עבודה במנוחה שבועית מצא ביטוי במסגרת התוספת הגלובלית ששולמה לעובד והייתה גבוהה בשיעור ניכר מהגמול הכולל של השעות הנוספות שהעובד עבד.
- העובד הגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.
- בית הדין הארצי לעבודה דחה את טענותיו של העובד על השכר הכולל וקבע כי "לא מצאנו גם מקום להתערב בקביעתו של בית הדין האזורי כי שולמו לעובד כל הסכומים שהגיעו לו על פי ההסכמה בין הצדדים, ולא פחות מהמגיע לו על פי החוק" (הדגשה הוספה – הח"מ).
- יחד עם זאת, קבע בית הדין הארצי כי "יש מקום לפסוק לעובד פיצוי בגין מסירת ההודעה לעובד) הסכם העבודה) רק חצי שנה לאחר תחילת עבודתו וכן בגין השוני בשנת עבודתו הראשונה בין ההודעה לעובד לבין תלושי השכר, כך שהם לא שיקפו את תנאי העבודה המוסכמים על פי ההודעה" (הדגשה הוספה – הח"מ).
- כאן המקום לציין כי במהלך שנת עבודתו הראשונה אכן הייתה אי התאמה בין תוכנם של תלושי משכורת לבין הסיכום שלו טענה המעסיקה.
- בגין שני פגמים אלה נפסק לעובד סך 6,000 ₪.
- בית הדין הארצי לא התערב בקביעותיו של בית הדין האזורי בדבר אופן תשלום תוספת שעות נוספות גלובלית יומית משמצא כי העובד לא קופח אלא קיבל סכומים העולים על זכאותו מכוח הדין.
- לעניין מסירת הודעה על תנאי עבודה ותוכנה, מפסק הדין עולה מגמה הנכרת לאחרונה בפסיקת בתי הדין להחמיר עם מעסיקים שאינם עומדים בדרישות הדין הן לגבי מועד מסירת ההודעות לעובדים והן לגבי תוכנן.