לאור פניות לקוחות המשרד, מצאנו לנכון להתייחס לסוגיית הצבת מצלמות מעקב במקום עבודה וזאת בהתאם להנחיות הרשות להגנת הפרטיות.
ראשית, יצוין כי הרשות להגנת הפרטיות הינה הגוף המסדיר, המפקח והאוכף על פי חוק הגנת הפרטיות בישראל. כרגולטור הפועל להגנה על זכות היסוד לפרטיות ולהגנת מידע אישי בישראל, הרשות להגנת הפרטיות מופקדת על הגנת המידע האישי במאגרי מידע דיגיטליים ועל ביצורה של הזכות לפרטיות. לתכלית זו מפעילה רגולציה, לרבות אכיפה מנהלית ופלילית, על כלל הגופים בישראל – פרטיים, עסקיים וציבוריים, המחזיקים או המעבדים מידע אישי דיגיטלי. [1]
באותן הנחניות צוין כי בשוק העבודה הנוכחי, העובדים נמצאים חלק ניכר ממהלך היום במקום העבודה, לכן מתעצמת ההשלכה של הפעלת מעקב קבוע בידי המעסיק על תחושת הפרטיות של העובדים. מצלמת וידאו המותקנת במקום העבודה מסוגלת לתעד באופן מקיף ומתמשך את כלל ההתנהלות של העובד במהלך יום העבודה, ולא רק את פעילותו המקצועית. הצילומים הנאספים עלולים לכלול מידע נרחב ורגיש במיוחד, ולפגוע באופן חמור בפרטיות העובדים וזאת מבלי שיש בידיהם יכולת להשפיע באופן משמעותי על מיקום המצלמות או על מתכונת הפעלתן.
מעסיק המחליט להפעיל מצלמות מעקב, כפוף לחובות:
- סבירות.
- מידתיות.
- תום לב.
- הגינות.
יצוין כי דרישות אלה רלוונטיות אף כאשר התקנת מצלמות מחויבת מכוח הוראת חיקוק או דרישת רשות מוסמכת.
התקנת מצלמות יכולה להתבצע רק למטרה לגיטימית, החיונית למימוש האינטרס של המעסיק ומתיישבת עם התכלית העסקית שלו, או נדרשת למילוי חובה חוקית.
שימוש בצילומים למטרה אחרת מזו שהוגדרה מלכתחילה, ככלל, אינו תקין, אף כאשר המטרה האחרת לגיטימית; בהתאם לכך, הוצגה דוגמה באותן הנחיות כאשר הקלטות ממצלמה שהותקנה לבקרת כניסה, ככלל אינן יכולות לשמש את המעסיק לצרכי משמעת כגון תיעוד משך ההפסקות של העובד.
כל מעסיק חייב לפני התקנת מצלמה:
- לגבש מדיניות ברורה ומפורטת בדבר אופן והיקף השימוש במצלמות ומטרותיהן.
- להציג את המדיניות לעובדים, לשוב ולידע בדבר הפעלתה, ולבחון הצורך לרעננה מעת לעת.
ככלל אסור להתקין מצלמות סתר או לצלם עובד ללא ידיעתו, ואין לקבל מהעובדים "הסכמה עקרונית" לבצע צילומי סתר במשרדיהם.
בהנחיות הוצגו דוגמאות למידת הציפיה לפרטיות במתחמים השונים במקום העבודה:
- חדרי שירותים או מלתחות – צילום במתחמים אלה מהווה פגיעה חמורה שקשה להעלות על הדעת אינטרס ארגוני שמצדיק אותה.
- משרד או עמדת עבודה אישיים – התקנת מצלמת מעקב במשרדו של העובד או בעמדת העבודה שלו בה מתבצעת פעילות משרדית רגילה תהיה מוצדקת רק לשם השגת תכלית בעלת חשיבות ציבורית ממשית, או שהתועלת ממנה למעסיק תעלה משמעותית על הפגיעה החמורה בפרטיות העובד, ובכל מקרה בידיעתו ובהסכמתו של העובד.
- משרדים משותפים או עמדות עבודה מתחלפות – מקנים גם הם לעובד ציפייה מוגברת לפרטיות.
- איזורי מנוחה (מטבחון או חדר אוכל) – כמו גם בכל מתחם אחר שאינו זירת ביצוע העבודה ואינו פתוח לקהל הלקוחות, הציפייה של העובד לפרטיות גבוהה והצדקת צילום בו תהא רק למטרה חיונית ביותר, ובמתכונת מצומצמת.
- מסדרונות, מבואות כניסה ואזורים ציבוריים – השימוש במצלמות למטרות לגיטימיות הוא סביר יותר, בתנאי שיבוצע במידתיות ותוך ידוע הולם של העובדים.
מיקום המצלמה:
למיקום הספציפי בו מותקנת המצלמה חשיבות מכרעת, כמו גם לשאר הקריטריונים המפורטים בהרחבה, בחלק הכללי של ההנחיה, בין היתר, בעניין שטח הכיסוי, מספר המצלמות, זמני הצילום, הרזולוציה של התמונה, ומשך זמן שמירת הצילומים.
[1] ראה פרטים https://www.gov.il/he/departments/the_privacy_protection_authority/govil-landing-page